סקירה אקדמית
קליפים וגלובליזציה
המאמר הראשון אותו אציג הוא המאמר " מחאה" שנכתב על ידי תמר שפרמן.ק בשנת 2010 ופורסם במכון הישראלי לדמוקרטיה.
המאמר מדבר על השימוש באמצעי האינטרנט לצורך מחאה.
שפרמן (2010) טוענת במאמרה כי המדיום המקוון מעניק אפשרויות חדשות ואמצעים חדשים לקבוצות מחאה קטנות וליחידים שקולם אינו נשמע לעתים בזירה הציבורית, ומאפשר להם להעצים את כוחם. לאפשרויות אלה חשיבות גדולה אף יותר במדינות לא דמוקרטיות או דמוקרטיות למחצה, שבהן לאזרחים אין כמעט כל נגישות למחאה, למעט האמצעים המקוונים.
פעמים רבות השתתפות ומחאה פוליטיות מסורתיות נבלמות בשל גורמים שונים ומגוונים - מיקום גאוגרפי, סטטוס חברתי-כלכלי, מגדר, רמת השכלה או סטטוס תעסוקתי. המרחב המקוון (אמצעי המדיה המקוונים), הנגיש לכל, מבטל מחסומים אלה ומאפשר לכל מי שחפץ להשתתף ולעשות זאת. בכך המרחב המקוון מושך מגוון חדש ושונה של פעילים, אשר מסיבות אלו ואחרות לא היו פעילים בעבר, וכך בעצם מרחיב את המאגר הפוטנציאלי של האנשים המתגייסים למחאה. ככל שהטכנולוגיה משתכללת עם הזמן עוד אמצעים בהם ניתן להביע עמדה ומחאה כנגד הממשלה מתווספות ואנו נחשפים ליותר ויותר תכנים. במאמר מוצגים כמה אמצעי מחאה מקוונים וביניהם אמצעי הקליפים עליו בחרתי לעשות את הפרויקט.
העלאת קליפ לאתר יוטיוב (Youtube)- אתר שיתוף הסרטונים ביוטיוב ואתרים דומים לו מאפשרים לכל אדם לצלם בעצמו סרטון קצר ולהעלותו לרשת כך שמספר רב של גולשים יוכלו לצפות בו. גם באתרים מסוג זה משתמשים שימוש פוליטי נרחב הן פוליטיקאים (דוגמת ברק אובמה ובנימין נתניהו), והן קבוצות מחאה למיניהן. לעתים גם מועלים באתר סרטונים המתעדים הפגנות או מחאות במטרה להגביר את המודעות לקבוצה או לנושא חברתי מסויים ואת התמיכה בהם.
הקבוצות הראשונות שהעלו את מחאותיהן באופן מקוון היו קבוצות המחאה האנרכיסטיות המתנגדות לגלובליזציה שצילמו בין השאר את "הקרב על סיאטל" , ופעילותן של הקבוצות זכתה לתהודה רבה ולתמיכה. מכאן ניתן להבין כי ישנם פעמים בהם המחאה דרך אמצעים מקוונים , ובמקרה זה קליפים המועלים ליוטיוב מצליחים לחדור לאנשים ולהביא לתמיכתם בנושא.
"המדיום המקוון מעניק אפשרויות חדשות ואמצעים חדשים לקבוצות מחאה קטנות וליחידים שקולם אינו נשמע לעתים בזירה הציבורית, ומאפשר להם להעצים את כוחם" (שפרמן, 2010). ציטוט זה מתקשר לנושא בו בחרתי לעסוק מפני שדרך הקליפים יכולים אנשים להעביר מסרים שונים , להביע דעה ומחאה כנגד משהו שהם חושבים שפסול ויש לחולל שינוי באופן ההתייחסות אליו. באמצעות הקליפים הם יכולים להגיע למיליוני אנשים ברחבי העולם וזה קורה הודות לתהליכי הגלובליזציה , להעביר להם מסר או לשים להם מראה מול הפנים של מה שקורה באמת עם הנושא עליו מדובר בקליפ. כלומר, להביא שיקוף של המציאות האמיתית המתרחשת ולא להסתמך על מה שמציגים בטלוויזיה כמקור יחיד ואמין למעשה מדובר במסגור. כך הם יכולים לשכנע אותם לתמוך במאבק המוצג בקליפ ואולי באמת להביא לשינוי אליו הם משתוקקים.
המאמר השני אותו בחרתי לנתח הוא " שינוי חוקי המשחק בעולם העבודה" שנכתב על ידי אייכנר תושב.נ בשנת 2009. אמנם נושא המאמר אינו קשור לנושא בו בחרתי לעסוק אך, חלק מן המאמר עוסק בתהליך הגלובליזציה ובמושג "כפר גלובלי" שהם כן מושגים הקשורים לנושא שלי ולכן חלק מן הכתוב במאמר כן מתאים לעבדותי.
תושב-אייכנר (2009) טוענת כי חוקרים עכשוויים מייחסים את תחילת תהליך הגלובליזציה לשינויים טכנולוגיים שחלו בסוף המאה ה-20. השינויים העיקריים שהשפיעו, לפי טענה זו, על תהליך הגלובליזציה הם שינויים בתחום המחשוב והתקשורת (מחשב אישי, תקשורת לווינים, טלפון סלולרי ורשת האינטרנט), שאפשרו תקשורת בין מדינות ובין יבשות, ועקב כך נוצרו קשרים תרבותיים, פוליטיים ובעיקר כלכליים בין מדינות ובין יחידים וקבוצות במדינות שונות שילובם ותלותם זה בזה של הטכנולוגיה והגלובליזציה, יצרו עולם שהגלובליזציה היא תהליך מרכזי בהתפתחות היחסים החברתיים במאה העשרים ואף לפניה. בתהליך זה חל פיחות במשמעות של מרחק וגבולות. התהליך נוגע בתחומים רבים: תקשורת, תרבות, כלכלה, עבודה ועוד. יש התופסים את תהליך הגלובליזציה כתהליך חיובי ויש המטילים ספק במשמעותו ורואים בו תהליך של אמריקניזציה ולא יותר מכך. בקרב החוקרים המתמקדים במהות הגלובליזציה, מתקיים ויכוח לגבי שורשיו, יש המתארים את הגלובליזציה כתהליך חדש המתקיים בשני העשורים האחרונים ללא תקדים היסטורי. ואילו ישנם חוקרים המוצאים כי בכל רגע היסטורי חדש יש מימד מסוים של גלובליות בו הולכת ופוחתת משמעותו של המיקום הגיאוגרפי.
"הכפר הגלובלי" הוא ביטוי מרכזי בתפיסת הגלובליזציה, המדיה האלקטרונית יוצרת קרבה בין אנשים מרחבי העולם. המדיה האלקטרונית יוצרת מסורת לשונית, ומשמעויות משותפות בין אנשים. אנו חיים בכפר גלובלי בו התקשורת האלקטרונית מאפשרת לכל אדם לחוש מעורב בנעשה ואירועים מתרחשים בו זמנית במרחב שאינו מוגבל בגבולות גיאוגרפים. הטענה היא שישנו שינוי בתפיסת הזמן והמרחב, היא מלווה בתחושה של הסרת הקסם מן העולם והפיכתו ל"כפר גלובלי" -עולם מכווץ, עולם ללא- גבולות או צמיחה של תודעה עולמית.
"אנו חיים בכפר גלובלי בו התקשורת האלקטרונית מאפשרת לכל אדם לחוש מעורב בנעשה ואירועים מתרחשים בו זמנית במרחב שאינו מוגבל בגבולות גיאוגרפים" (אייכנר תושב, 2009). ציטוט זה מתקשר לנושא העבודה שלי בכך שהקליפים שדרכם מועברים המסרים השונים מועלים ליוטיוב וכך בתוך שניות אחדות פרוסות לעיני כל האנשים אשר ביכולתם להשתמש באמצעי מדיה זה באמצעות הגלובליזציה. העולם נהפך למעין "כפר גלובלי" בו כולנו מעורבים דרך הרשתות החברתיות ,שהם למעשה אמצעי מדיה חדשים הנקראים ניו מדיה חדשה. בדברים שמתרחשים בעולם כולו ולכן כולנו חשופים למידע המועבר ברשת. באמצעות התפתחות הגלובליזציה ניתן להגיע ליותר אנשים שיתמכו במחאה המועברת בקליפ ויעזרו להעביר את המסר הלאה.
המאמר האחרון בו אתמקד בעבודתי הוא המאמר "רגל פה רגל שם" שנכתב על ידי פרידמן.א בשנת 2009
מאמר זה עוסק בזהות גלובלית ולוקלית בקליפים ישראליים, בוחן ומנתח שירים ישנים ישראליים והמשמעות החברתית שלהם.
על פי פרידמן (2009) הקשר בין מוזיקה לבין מחאה והתנגדות פוליטית וחברתית והשימוש הרווח בכוחה של המוזיקה ושירים לטובת מאבקים שונים מדגימה את ההתייחסות השונה של התרבות הישראלית, בניגוד לתרבויות מערביות רחוקות המאופיינות בהימנעות מעיסוק בתכנים פוליטיים ומשימוש במוזיקה לצורכי מחאה וזאת במסורת ארוכת השנים במוסיקה הפופולארית הישראלית וכך גם בקליפים היום.
לדעתו, קליפים הנושאים מסרים חברתיים עוסקים בסוגיות חברתיות ומטפלות בבעיות משפחתיות ואישיות, במצוקה כלכלית, בממסד מתנכר, במצבם של עולים חדשים וכדומה. הקליפים הישראליים העוסקים בנושאים חברתיים אינם מבקרים את הממסד ואינם מפנים אצבע מאשימה לעבר השלטון, מוסדות או רשויות . הקליפים מסתפקים בהצגת מציאות של מצוקה.
פרידמן (2009) מוסיף לדבריו ואומר כי היום נדמה כי קליפים ישראליים מנסים להידמות לקליפים כפי שהם נראים בערוץ הגלובלי (MTV). כלומר, הם טעונים עמוק במאפיינים של התרבות האמריקאית. אך מצד שני, ישנה תחושה קליפים הישראליים של חיפוש אחר ייחודיות ישראלית וניסיון של גיבוש מובחנות ושוני. קליפים ישראליים הם תחום בתרבות הפופולארית המשקף את ההתנגדות ההדדית של הגלובלי והלוקלי והעירוב ביניהם. ההנחה שנמצאת במאמר זה היא שלקליפים ישראליים תפקיד חשוב ביצירה ומתן ביטוי לזהות הישראלית.
"היום נדמה כי קליפים ישראליים מנסים להידמות לקליפים כפי שהם נראים בערוץ הגלובלי (MTV). כלומר, הם טעונים עמוק במאפיינים של התרבות האמריקאית. אך מצד שני, ישנה תחושה קליפים הישראליים של חיפוש אחר ייחודיות ישראלית וניסיון של גיבוש מובחנות ושוני." - דרך ציטוט זה אנו מבינים את ההשפעה שיש לכל תרבות על כל תרבות אחרת , ואיך באמצעות התפתחות הגלובליזציה כולנו הופכים דומים אחד לשני. אך ממשפט זה אנו מבינים גם את הלוקליות ,החיפוש אחר הייחודיות הישראלית שמאפיינת אותנו ואת הקליפים בישראל. הקליפים הישראליים יעבירו מסרים חברתיים הקשורים ורלוונטים למדינה שלנו ולתרבות שלנו. כך, יוצרים עניין משותף לכל תושבי המדינה ושמים למטרה להגיע לשינוי המדובר ביחד משום שהנושא נוגע בכל אחד.