סקירה מושגית
1.קליפ- הקלים מהווה סוגה תרבותית שבה באים לידי ביטוי רכיבין מוזיקליים, חזותיים ולשוניים. יצירה טלווזיונית קצרה לעיתים קולנועית שיש לה פסקול מוזיקלי עם או בלי מילים ומלווה ברצף דימויים חזותיים. קליפ הוא למעשה ז'אנר שמשפיע ומושפע מז'אנרים אחרים כמו פרסומות או סרטים. לקליפ יש 3 רכיבים: לשוני, חזותי ומוזיקלי. רכיבים אלו נושאים מסרים שעשויים לתמוך זה בזה וכך לייצר יחידת תוכן רציפה או לסתור זה את זה או להיות מנותקים זה מזה. המסר המגולם בסרט מקופל בכל אחד מ-3 המימדים ומהמפגש ביניהם וגם מההקשר התרבותי. תכני הקליפ משקפים את הלך הרוח התרבותי מצד אחד ומשפיעים עליו מצד שני. הקהל המרכזי של סוגה זו הינו נוער, סוגה זו משמשת סוכן חברות משמעותי בקרב הנוער. מחקרים הראו כי קליפים מהווים זירה לגיבוש ערכים ובירור זהות בקרב בני הנוער וכי יש בקליפים השפעה על עמדותיהם ותפיסת עולמם בתחומים שונים.
*הגדרה זו באה לידי ביטוי בעבודתי משום שבחרתי קליפים בהם מתקיימים 3 הרכיבים לקליפ- לשוני, חזותי ומוזיקלי. בעזרת מרכיבים אלו הזמר מצליח להעביר לנו את המסר אליו הוא התכוון בשיר. מרכיבים אלו יוצרים מסרים שתומכים אחד בשני וביחד מצליחים להעביר מסר מסוים, הקליפ מתאים למילים והמוזיקה של השיר. בקליפ יש רצון לשנות את הלך הרוח התרבותי ולהשפיע עליו כדי להשיג שינוי בנושא עליו מדבר השיר. מושג זה מתאים לנושא העבודה שלי משום שבעצם מטרתם של הקליפים שבחרתי היא להשפיע על עמדותיהם ותפיסת עולמם של אנשים בתחומים שונים ולנסות להעביר להם מסר מסוים כדי שיוכלו לפעול למען שינוי.
2.אסכולת החברות- תהליך שבאמצעותו לומד היחיד את תפקידו בחברה, נורמות וערכים של הסובב אותו. זהו תהליך ממושך, ארוך ובלתי פוסק. בתהליך החברות מקיים הפרט מגע עם גורמים שונים שעשויים להשפיע ולעצב את ערכיו , תפיסותיו והתנהגותו. גורמים אלו מכונים "סוכני חברות" (כמו ההורים, החברים, המורים, עמיתים לעבודה ועוד) , והם שייכים למסגרות חברתיות שונות( בית, בית ספר, תנועה, צבא, עבודה). תקשורת ההמונים החדשה והמסורתית היא סוכן חיברות משמעותי במאה ה-21 בשל השעות הרבות שאנו נחשפים אליה ביממה, גם בלצרוך אותה וגם בליצור אותה. לסיכום, ניתן ללמוד הרבה על החברה , התרבות , הערכים והנורמות החברתיות הרצויות ולעיתים הלא רצויות מכלי התקשורת המרכזיים בחיינו.
*מושג זה בא לידי ביטוי בדילמה בה בחרתי משום שהקליפים מהווים סוכן חברות משמעותי שתפקידו הוא להעביר ערכים מסרים ונורמות חברתיות לחברה ולשנות את דפוס החשיבה שלהם לגבי הנושא המסוים המתואר בקליפ. הקליפים הם סוכן חברות משמעותי המשפיע על אנשים משום שהם באים מתוך התקשורת (הכוונה פה היא לתקשורת המקוונת) שגם היא סוכן חברות גדול ומשמעותי ,האנשים במאה ה-21 נחשפים בכמות גבוהה לתקשורת ושואבים ממנה מידע בכל רגע ולכן יש להם גישה מהירה יותר לקליפים מה שעוזר ליוצרי הקליפ במטרתם. הקליפים מעצבים דעה אצל אנשים ופוקחים להם את העיניים בנושא מסוים, מביאים להם עליו יותר מידע. אם נצליח לשנות בעזרת הקליפים ולהטמיע באנשים את רעיון המוצג בקליפ נוכל לחולל שינוי גדול מאוד בחברה ובעולם כולו.
3.גלובליזציה- תהליך שבאמצעותו מתקיים מעבר של סחורות, מידע ואנשים ממדינה למדינה ללא קושי. הגלובליזציה חוצה את גבולות מדינת הלאום ומפעילה מגעים חברתיים וכלכליים אל מעבר להקשר המקומי והפיכתם לעולמיים. התפתחות הטכנולוגיה חושפת את כל תושבי מדינות העולם החופשי למגוון של תכנים המעוברים באמצעי המדיה השונים ובעיקר הטלוויזיה והאינטרנט. קיימת חשיפה לתכנים רבים מסוגים שונים, מארצות שונות, שפות שונות ומסרים שונים. מכאן קיימת הצפה של תרבות גלובלית וכל התרבויות מתאחדות לתרבות אחת - תרבויות שונות רוכשות מאפיינים אחת מהשנייה במגוון תחומים- מותגי מזון, הלבשה,מוזיקה.
*מושג זה בא לידי ביטוי בנושא שבחרתי משום שבחרתי להשוות בין שני קליפים שכל אחד מהם הוא מארץ אחרת. בגלל התפתחות הטכנולוגיה והמדיה ובעיקר דרך הטלוויזיה והאינטרנט הקליפים מועברים לכל מקום בעולם כך שכולם יכולים לצפות בהם וללמוד מהם דעות שונות, עובדות חדשות או להביע עמדה. כך קיימת חשיפה רבה לתכנים רבים שמטרתם להעביר מסרים שונים בעולם, כולנו נחשפים לאותם התכנים ולכן כל אחד מאיתנו יכול לגבש דעה שונה. באמצעות התפתחות הגלובליזציה כולנו יכולים להיחשף במהירות לכל אחד מהתכנים ולכן יש סיכוי גדל מאוד שנושפע דרך הקליפים ונגבש עליהם עמדה הנראית לנו הכי נכונה.
3.4 רמות הפענוח של בארת-
דנוטציה- משמעות ראשונה, רמה תיאורית של מה רואים בתמונה, דימוי חזותי של האובייקטים שכדי להבינו נדרש ידע בסיסי. מדובר במשמעות המילונית של הרמה המוסכמת בכל חברה.
קונוטציה- המשמעות הנוספת שניתן להסיק ממה שרואים או קוראים. זוהי פרשנות אסוציאציות, רמה גבוהה יותר של פרשנות ויש לה הקשר תרבותי, תלויה בחברה ,גיל , מגדר וכל מה שקשור לנמען.
מיתוס- המשמעות האידיאולוגית של סימן המבוטאת באמצעות קונוטציה. המיתוס הוא מערך סמוי של כללים, מוסכמות חברתיות, קודים אוניברסליים שבאמצעותם המשמעויות הספציפיות הופכות להיות אוניברסליות. המיתוס מייצג ערכים מרכזיים ואידיאולוגיה של החברה, הוא ממלא תפקידים חברתיים כמו יצירת לכידות חברתית ויצירת זהות קולקטיבית. לדוגמא- מיתוס אידיאל היופי, הרזון, מיתוס הצבא.
*מושג זה בא לידי ביטוי בנושא שבחרתי משום שדרך שלוש רמות הפענוח הצלחתי לנתח את השיר ולהבין את המסר אותו הוא רוצה להעביר. בעזרת הקונוטציה הצלחתי להבין על מה השיר מדבר, איזה מסר הוא רוצה להראות ומה בעצם מטרת השיר כולו. יש אנשים שיוכלו להבין מהשירים משמעויות אחרות לכן כל אחד מאיתנו גם יגבש דעה שונה לגבי הנושא המוצג בקליפ, כלומר לכל אחד מהאנשים תהיה קונוטציה אחרת לגבי המסר של השיר. באמצעות המיתוס יהיה ניתן להראות דעות קדומות ( אידיאולוגיה של חברה או ערכים מרכזיים) על הנושא ואולי לסתור אותן, או אפילו לצאת נגדן כדי לייחל לשינוי בדעה שרווחה בעבר או שעדיין רווחת כיום.
5.תיאוריית ההבניה חברתית של המציאות- מתבססת על הטענה שאנו חיים בעולם חברתי שבו אין משמעות אחת קבועה. העיתונות והמדיה מייצרים משמעות סובייקטיבית למציאות המוצגת בחדשות ולכפות אותה על קהל הצופים/הנמענים, תוך ניסיון להציגה כ"אובייקטיבית". תופעה זו משרתת אינטרסים של ההגמוניה (השלטון) ומחזקת את שליטתה.
כאשר המשמעות נלמדת והמציאות הנבנית נתפסת כאובייקטיבית, אנו נוטים לפעול על פיה בלי להעריך מחדש את הנתונים הידועים לנו ובלי מודעות להקשר שיצר אותה. לאמצעי התקשורת תפקיד מרכזי בתהליך זה.
*תיאוריה זו באה לידי ביטוי בנושא העבודה שלי משום שהיא בעצם הדילמה המרכזית המוצגת בעבודתי. דרך הקליפים באתי לראות אם מה שמוצג לנו הוא בעצם אמיתי ונכון או בעצם שקר שעליו גדלנו, כלומר האם המסר המועבר בקליפ הוא אמיתי וכן צריך לשנות את הדעה לגביו או משהו שהבנו לנו. האם כל מה שמוצג לנו הוא אמיתי או שבעצם מראים לנו רק את מה שצריך לראות ולא את הדבר האמיתי ,ולכן אנחנו מגבשים דעה שיכולה להיות מוטעית וכל זה בגלל שלא הוצגו לנו העובדות האמיתיות והנכונות. בעולם בו מבנים לנו את המציאות ואנו לא יכולים ללמוד לבד לגבש דעה על העולם האמיתי נלקחת לנו הזכות לגיבוש זהות חדשה בעצמנו ולהעריך נתונים לבדנו.
6.ניו מדיה New-media -"אמצעי התקשורת החדשים", פועלים כבר למעלה משני עשורים (כלומר, כבר לא כה חדשים) ויש המכנים אותם אמצעי התקשורת הדיגיטליים. הכוונה לשלל אמצעי התקשורת שהופיעו עם כניסת האינטרנט ובעיקר עם עליית הפס-הרחב וקצבי העברת המידע המהירים (בישראל: ראשית המאה ה-21), כך שאופני העברת המידע והשימוש בו השתנו באופן דרמטי. בעקבות עליית אמצעי תקשורת אלו, צמחה עיתונות מקוונות שכבר אינה תלויה בהדפסה ובמחזור החדשות הישן, אלא היא מתעדכנת באופן תדיר; וכן צמחו רשתות חברתיות מקוונות, שאף הן משמשות להעברת מידע מיידית. בסביבת מדיה זו קל יותר גם לאלו שאינם עיתונאיים מקצועיים להעביר ולהפיץ מידע ולזכות לחשיפה.
*מושג זה בא לידי ביטוי בעבודה שלי משום שהקליפים שדרכם מועברים המסרים מועלים לאמצעי המדיה המקוונת ובכך זוכים ליותר חשיפה בכל העולם תוך שניות אחדות. הם יכולים לעלות לאינסטגרם, ליוטיוב, טיקטוק ועוד ובכך גורפים צופים רבים. הקליפים מועברים לכל מקום בעולם ולכן המסרים שנמצאים בתוכם גם זוכים לחשיפה גדולה ובאמצעות כך אנשים יכולים לעזור ולחולל שינוי בדעה בנושא.
7.כפר גלובלי- כפר גלובלי- הכפר הגלובלי הוא מושג שבא לדמות את העולם למעין כפר קטן אחד.
אמצעי התקשורת האלקטרונים מאפשרים תקשורת בין אנשים ברחבי העולם וכך יוצרים/"מכווצים" את המרחקים ל"כפר גלובלי" בו כולם מחוברים. כל העולם נמצא על אותה רשת (למשל רשת האינטרנט) וכך הטכנולוגיה מבטלת את המרחק, הזמן והגבולות והופכת את העולם ל"כפר גלובלי" אחד.
אפשר להבין את תופעת הכפר הגלובלי במלוא משמעותה למשל, בעת שידורי האולימפיאדה, שהינו אירוע כלל עולמי שנערך במקום מסוים על כדור הארץ. השידור הישיר של אירוע כזה מגיע אל כל רחבי כדור הארץ ואף אל האזורים הנידחים ביותר יוצרים מצב שבאירוע צופים מיליארדי בני-אדם בעולם בו זמנית, ממש כמו בכפר קטן ונידח, שבו נשואות עיני התושבים למה שמתרחש במרכז הכפר.
*מושג זה מתקשר לנושא העבודה שלי מפני שבעקבות ההאצה בטכנולוגיה הקליפים מועברים לכל אדם בעולם ובעצם כך מתבטל המרחק בין אנשים. בעבר, המרחק היה גורם משפיע מאוד וכיום הוא זניח, ניתן לבצע כל מעשה גם מרחוק. כך העולם הופך למעין "כפר גלובלי"- מקום קטן , שזה בדיוק ההפך מהעולם כי הוא ענק. לכן הכפר הגלובלי בא במשמעות שונה והיא שכל אירוע מגיע לכל קצוות רחבי העולם תוך כמה שניות וכך מתאפשרת תקשורת בין אנשים שונים בעולם. דרך הקליפים המסרים עוברים בכל העולם וזוכים לחשפיה בתרבותיות שונות ומקומות שונים בעולם.
8.אימפריאליזם תרבותי – התפשטות השפעתה של תרבות מסוימת מעבר לגבולות הלאום שלה על תרבויות אחרות באמצעות שליטה כלכלית או תקשורתית.
כיום נהוג לראות את החברות הרב-לאומיות ואת אמצעי התקשורת הגלובליים כאמצעים עיקריים לאימפריאליזם תרבותי.
*מושג זה בא לידי ביטוי בנושא העבודה שלי משום שהקליפים שמועברים לכל מקום בעולם משפיעים על תרבויות שונות, כל מסר שמועבר בקליפ נקלט בצורה אחרת אצל כל תרבות וכל אחת מהן מגבשת דעה שונה מאחרים. בגלל ההאצה הטכנולוגית כל הדעות של כל התרבויות זוכות לחשיפה גדולה בעולם ומתפשטות במהירות באינטרנט ובאמצעי המדיה המקוונים השונים, לכן כל אחת מתרבויות היא גם משפיעה גם מושפעת וכל מסר נקלט בצורה אחרת.
9.מיסגור (framing)- המונח מיסגור מתייחס לדרך הצגת העובדות בתקשורת ולהשפעה שיש לכך על הציבור, המיסגור מסייע לציבור להבין, לפרש ולארגן מידע. כל סיפור מורכב מאינספור פרטים שאין יכולת להציג את כולם. לכל סיפור יש כמה זוויות ראיה, כמה אפשרויות מיון, ניתוח או דגש חלופיות. בחירה בזווית ראייה אחת פירושה בחירה במסגרת מסוימת שדרכה מדווח העיתונאי. נחשוב על מסגור כאל מסגרת שאנו כופים על המציאות. נסתכל על הנוף ואז נסתכל עליו מבעד למסך המצלמה של הסמארטפון שלנו. ברור כי המסגרת של התמונה לא יכולה לתפוס את כלל המציאות. כך גם בתהליך התקשורתי: מתוך פרטי המציאות בוחרת התקשורת את המסגרת עפ"י פרקטיקות העבודה הרגילות שלה והמסגרות שכבר קיימות מן העבר, שאלו מושפעים מהתרבות והחברה בה פועלת התקשורת.
המדיה מארגנת התרחשויות לכדי אירועים מוגדרים: "האסון", "הניצחון", "חוק וסדר"). המסגרת נבחרת ע"י התקשורת מתוך מספר מבנים מארגנים אפשריים, ובעשותה זאת, מחזקת התקשורת בצרכן כיוון פרשני מסוים ולא אחר.
*המושג מיסגור בא לידי ביטוי בעבודתי משום שפעמים רבות העובדות לגבי נושא מסויים אינן נכונות ומוצגות לנו רק בדרך אחת ויחידה דרכה רוצים שנראה את הנושא המסוים עליו מדובר. לא מציגים לנו את כל העובדות ואת כל האמת , אלא רק חלק ממנה וזהו החלק שאותו בחרו להציג. מבנים לנו את המציאות ולכן לא נותנים לנו את כל המידע המלא והנתונים המלאים לגבי נושא מסוים. כלומר, בגלל המיסגור שיוצרים לנו מראש ,מתגבשת אצלנו דעה שלא בהכרח נכונה ומטעים אותנו מלכתחילה. כאן באים אמצעי המדיה המקוונים והחדשים שעוזרים להוציא לאור את המידע שנחסך מאיתנו ולא שותף, באמצעות כך הם עוזרים לנו לגבש עמדה חדשה ונכונה שבאה מתוך הבנה על כל הנושא ולא על חלק ממנו. הם מעבירים לנו מסרים שונים על נושא מסוים ופעמים רבות מתארים אותו בצורה מדוייקת יותר ורגישה יותר שגורמת לנו רצון לחולל שינוי בנושא.
10.אובדן הילדות- בספרו "אובדן הילדות" מתאר ניל פוסטמן תהליך שהוא קורא לו 'אובדן הילדות' שהחל עם המהפכה האלקטרונית. פוסטמן מתייחס לטלוויזיה ככלי התקשורת המרכזי באותה התקופה. לדבריו הטלוויזיה ביטלה את הילדות בכך שבניגוד לספר, שדורש יכולת הבנה והפשטה ומפריד בין קהלים (ספרים בשפה פשוטה יותר לילדים, ספרים מורכבים יותר למבוגרים) המדיום האלקטרוני נגיש לכל כשהוא מתרגם את תכניו לשפה הויזואלית, הנקלטת בצורה קלה יותר.
בעידן בו השפה הויזואלית במרכז ולילדים קל יותר לצרוך תכנים המיועדים למבוגרים (למרות סימון משדרים, רבים אינם מקפידים על כך) נוצר מצב בו סודות המבוגרים חשופים בפני ילדים וכך נעלמת תקופת הילדות (התמימה….) כפי שנחוותה בעידן של טרום הטלוויזיה.
זוהי גישה טכנולוגית-סוציולוגית דטרמיניסטית הקובעת שהמדיום הוא זה שקובע את החלוקה בין ילדים ומבוגרים. מחד, צריך לשאול עד כמה האינטרנט החמיר את תופעת "אובדן הילדות" (כשהרבה יותר תכנים חשופים בפני הילדים), ומנגד, צריך לשאול עד כמה נכון לתלות את יחסי הכוח בין הורים וילדים בחברה רק במדיום המרכזי הפועל בה (צריך לזכור שכל דור נוטה לחשוב ש"הדור הצעיר" הוא חסר נימוס, חסר בושה וחסר ערכים; דור הצעירים בשנות השישים כונה "דור האספרסו" כי הוא היה עסוק בבילויים ולא בבניין הארץ).
*תיאוריית אובדן הילדות באה לידי ביטוי בנושא העבודה שלי מפני שאמצעי המדיה המקוונים פתוחים לראיית כל האנשים בעולם, גם קטנים גם מבוגרים ולכן יש חשיפה לכל אדם לא משנה באיזה גיל הוא נמצא. פעמים רבות ילדים קטנים נתקלים בתוכן שאינו לגילם עקב כך שאין הגבלה באמצעי המדיה המקוונת וכך נחשפים לתכנים שהם אינם אמורים להיחשף אליהם. הם מאבדים מהתמימות שלהם כבר בגיל קטן ונחשפים למודעות לנושאים חברתיים מסוימים שהם אינם צריכים להבין בהם בגילם הצעיר. פעמים רבות המסרים בקליפ הם גסים מידי או מדברים על נושאים קשים לעיכול ( כמו מוות) שיכולים להשאיר טראומה אצל ילדים קטנים. כך שאולי יש גם חיסרון ליתרון. כלומר, היתרון הגדול הוא שאמצעי המדיה המקוונים יכולים לגרום לחשיפה רבה של הנושא והמסר של הנושא בכל בעולם , אצל מלא תרבויות ואנשים ,אך יכול לגרום גם לחשיפה אצל קבוצת אנשים שלא צריכה להיתקל בנושא זה בגיל צעיר ורק לאחר שהם יגדלו, יתבגרו ויגבשו דעה וערכים משלם עצמם יוכלו להיחשף לכך. בנוסף קיים עוד גורם שאומר כי אמצעי המדיה המקוונת הם גורם מחנך אצל ילדים קטנים רבים ולא פעם ולא פעמיים ילדים מחקים התנהגות מסוימת שמוצגת להם בקליפים , לכן על הקליפים להעביר מסרים שיוכלו לעשות את העולם טוב יותר ולחנך לערכים של שוויון ואהבה כדי שגם אם הם יחשפו לתוכן כזה מגיל צעיר ,שלפחות יחשפו לתוכן שיחנך אותם ויוסיף להם ערכים ונורמות חברתיות שיוכלו להפוך את העולם למקום טוב יותר בשבילהם.